בנם של בינה ואברהם, נולד ביום י"א באייר תשי"ג (26.4.1953).

אריה (לייזי), ילד ג'ינג'י חמוד ומתולתל, שזכה לכינוי "דויד המלך", גדל בראשון לציון והתחנך בבית הספר היסודי "בארי" ובבית הספר התיכון "הגימנסיה הריאלית".

אריה גדל בבית קשה יום, אך מלא אמונה, כוח פנימי ותקווה. הוריו ניצולי שואה האמינו בכל ליבם בתקומה ובבניית חיים חדשים, ובביתם הקטן שבשכונת רמת אליהו חינכו את אריה לערכים של התמדה, שאיפה להישגים והשכלה. הם לא חסכו מאריה דבר ואפשרו לו ללמוד ולהתפתח בכל מסגרת שבה חפץ.

כבר מגיל צעיר מאוד אריה נמשך אל עולם המספרים, המשוואות והנוסחאות, ואהב לחשוב, לחלום ולהבין תופעות מדעיות. לצד אהבתו לתחום המתמטיקה, הוא הצטיין במשחקי שולחן, שחמט, ברידג', דמקה, שש בש - כל משחק. אריה היה בעל אוזן מוזיקלית משובחת, ניגן על פסנתר וזאת אחרי שלמד לנגן על אקורדיון.

בתום לימודיו בתיכון המשיך ללימודי תואר ראשון בפיזיקה ומתמטיקה באוניברסיטת תל אביב, במסגרת עתודה אקדמאית.

בסיום לימודי התואר הראשון אריה יצא לקורס קצינים, סיים אותו בהצלחה וגויס לחיל האוויר ליחידה שעסקה במחקר ופיתוח בראשותו של פרופ' יצחק בן ישראל. במהלך השירות התקדם לדרגת סגן.

לאחר חודשים ספורים של שירות נפגע אריה פגיעה קשה בכל רקמות גופו, וזו גרמה לשיתוקו. הוא אושפז בבית החולים תל השומר לתקופה ממושכת, במהלכה עבר טיפולים קשים ומפרכים. בתום אותה תקופה, ובזכות כוח רצון ונחישות, שב לעמוד על רגליו והמשיך במסלול חייו.

לאחר הפגיעה אריה החל בלימודי רפואה באוניברסיטת תל אביב, אך בתום שנה אחת של לימודים החליט לשוב אל אהבתו משכבר הימים והמשיך בלימודים מתקדמים במתמטיקה. אריה התקבל ללימודי דוקטורט במכון ויצמן היוקרתי בהנחייה מיוחדת ואהובה של פרופ' צביקה ארטשטיין, סיים את התואר השלישי בהצלחה רבה ובחודש מאי 1984 קיבל תואר דוקטור ומלגת הצטיינות.

עם קבלת התואר יצא אריה לפוסט דוקטורט, במכון מחקר למתמטיקה באוניברסיטת מינסוטה שבמיניאפוליס, והמשיך לשנתיים נוספות באוניברסיטת קרנגי מלון שבפיטסבורג, פנסילבניה.

בשנת 1988, בתום ארבע שנים בארצות הברית, שב אריה לישראל והתקבל כחבר סגל בפקולטה למתמטיקה בטכניון.

אריה עסק בתחום המדעי שכה אהב, השתתף בכנסים בארץ וברחבי העולם, פיתח קשרים עם עמיתים ופרסם את מחקריו בעשרות מאמרים. הוא נודע כמתמטיקאי מבריק, מרצה מסור, אהוב ומוערך על ידי עמיתיו ותלמידיו. למרות הצלחתו שמר על צניעות, היה ידוע בהבעת הפנים הנעימה והכובשת שלו, בחיוך החם, באדיבות, בפשטות, ביושר ובנדיבות.

אריה היה איש משפחה למופת, אבא אוהב ואהוב, מסור למשפחתו, גאה וקשור אליה בכל ליבו.

אריה לייזרוביץ נפטר בבוקר שבת, כ"ח בתמוז תש"ע (10.7.2010). בן חמישים ושבע בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין תל רגב.

על מצבתו כתבו אוהביו: "איש דעת ומחקר, סקרן ומדען בנשמתו, מראה דרך של אמת צניעות וענווה. אתה חסר".

בשנת 2012 נערך בטכניון כנס בנושא "בעיות בקרה וריאציות ואופטימליות בתחומים בלתי מוגבלים" לזכרו של אריה. בכנס השתתפו מתמטיקאים בולטים מהארץ ומהעולם.

דרכו של אריה ממשיכה להיות נר לרגלי אוהביו ומצפן של אמת, צניעות ודרך ארץ עבור בני משפחתו.